ראיון עם בעל צימר

ראיון עם בעל צימר

כשנפגשתי עם דודי בעל צימר וותיק בתחום, ניסיתי לעמוד ולהבין מה מביא חקלאים רבים לעזוב את ענף החקלאות ולעבור לבניית צימרים ואירוח...

דודי הוא חקלאי טיפוסי שניתן למצוא בכל מושב חקלאי הדפוס ההתנהגותי והתהפוכה שעבר קיימת בכל חקלאי לשעבר.. דודי , כמו כל החקלאים , אוהב אדמה ומרגיש מחובר אליה הוא וכולם בעצם לא מכירים משהו אחר הם מכירים את האדמה והטבע יותר טוב מכולנו, כל חייו עבד בעיבוד האדמה וגידול שטחים חקלאיים כגון: תפוחים, אפרסקים וכו'....

בשיחה איתו מדי פעם נדדנו לתקופה בה הוא וילדיו היו יוצאים בבוקר המוקדם של ימי הקיץ החמים (ואני מדבר על 04:00 בוקר) , נוסעים עם הטרקטור למטע האפרסקים ומתחילים בקטיף לפני שהשמש החמה תצא ותחמם אותם וכל הקוצים של האפרסק ידבקו אליהם... (הוא נזכר ומחייך). כן היו זמנים הוא אומר, אהבתי את זה ואני מתגעגע , אבל התקופה הזו נגמרה אצל רוב החקלאים שאדמות החקלאות שלהם לא מעובדות או שלא הניבו פרי והם מכרו אותם או הפסיקו לעבד אותם , משום שהעסק לא הכניס וההוצאות היו גדולות מההכנסות?

ש. אז מה הביא אותך להפוך מחקלאי עובד אדמה לבעל צימר?
ת. כאשר ראיתי שהעבודה הקשה לא מניבה פירות (הוא צוחק ואומר איזה משחק מילים), החלטנו שצריך מעשים, אשתי ואני חיפשנו פתרון כלכלי , ואז צץ הרעיון של הצימר.

ש. איזה אפשרויות נוספות היו לך?
ת. תראה הוא אומר , אפשרות של לעזוב את המושב וכל מה שבנינו נראתה לי אכזרית מדי, יותר מדי זיכרונות, יותר מדי שנים נתנו פה , אנחנו אוהבים את המרחב , האוויר הנקי והמושב, לעזוב לא בא בחשבון!

ש. בסדר לעזוב לא , אז מה כן?
ת. לאחר הרבה התלבטויות אישתי ואני החלטנו ללכת על בניית צימרים, תראה אתה צריך להבין הוא אומר לי, כשאני בניתי את הצימר הייתי הראשון בישוב, כל "מפעל הצימרים" היה בחיתוליו זה לקחת סיכון נוסף על הסיכונים הקיימים. הילדים שלי כבר היו גדולים אז לקחת סיכון כזה הייתה מה שנקרא אחראית יותר, כי שיחקנו פה בחיים של אישתי ושלי בלבד.

ש. היום יש לך 6 צימרים יפיפיים הם בנית את כולם מההתחלה?
ת. מה פתאום התחלנו עם 2 צימרים , אמרתי לך פחדנו , לא היה לנו כבר מה להפסיד אבל להיכנס לחובות אדירים נוספים על החובות הקיימים לא בא בחשבון.

ש. איך בניתם את הצימרים אם הכסף נגמר?
ת. במקרה הזה אני יכול לומר למזלנו ישנם גופים הנותנים הלוואות בתנאים טובים לעידוד התיירות ביישובי הספר ואנחנו ניגשנו לשם וביקשנו הלוואה הצגנו את הדרישה ומה אנחנו מתכוונים לעשות, לשמחתי הם הסכימו ונתנו לנו את הכסף.

ש. אז מתי הוספת את 4 הצימרים הנוספים והבריכה?
ת. תראה הכל זה תהליך , התחלנו בקטן , 2 צימרים אחרי שהעסק פרח , החזרנו את ההלוואות והתחלנו לראות רווחים החלטנו שאנחנו מתרחבים, 4 הצימרים הנוספים בנינו לפני 3 שנים בערך ובריכת השחייה זה השדרוג של השנה האחרונה, אין מה לעשות כדי להיות IN בעסק הזה אתה חייב לשדרג ולהישאר מפוקס כל הזמן , התחרות גבוהה מאוד וההיצע הוא גדול ויפה לכן כדי לעמוד ולשמור על השם שלנו ועל השם שלי כ"אב מקים הצימרים בישוב" אני חייב להיות עם אצבע על הדופק כל הזמן.

ש. האם אתם מאושרים מהשינוי שהתחולל בחייכם?
ת. תראה תקופת החקלאות כנראה עברה מכאן והלאה, בזמנו אהבנו את מה שעשינו, היום אנחנו חיים הרבה יותר טוב, אין לנו חובות , העבודה בצימרים קשה ומחייבת כל הזמן לשמור על הרמה, אבל טוב לנו ואנחנו מאושרים שעשינו את המהלך הזה - כי אילולא זה מי יודע מה היה קורה לנו ואם בכלל היו שורדים ונשארים במושב..

ש. מה אתה הכי אוהב היום בעבודה בצימרים?
ת. אני אוהב הרבה דברים אבל הכי אני אוהב לראות אנשים שיוצאים מרוצים מהצימר שלי וחוזרים אחרי חודשיים שוב, מבחינתי זאת ההצלחה , זה הפרגון, וזה הסוד , אחרת לא הייתי מצליח להקים את העסק הקטן שלי ולעמוד על הרגלים שוב.


לפני שאני הולך דודי מוסיף ואומר תראה אני אוהב את האדמה , הטבע והירוק והכי קרוב מבחינתי למטע פירות זה לבנות חצר עם עצי פרי מכל כוון ובקתות רומנטיות ומפנקות במרכזן ולחשוב על העבר המתוק וליהנות מהעתיד המתוק יותר...